תחומי פעילות
איך מקדמים את הילד שלי
בבסיס תכנית הטיפול במרכזי מיחא השונים עומדת הגישה שילד כבד שמיעה וחרש הוא קודם כל ילד שיש לו צרכים התפתחותיים ויש לבנות לו תכנית המותאמת לגילו ההתפתחותי, לצרכיו השמיעתיים ולרצון משפחתו.
המטרה העיקרית של תכנית הטיפול במיחא היא קידום הילד והעצמה של משפחתו. אנו מאמינים שילדים כבדי שמיעה וחרשים המקבלים שיקום, טיפול וחינוך המותאם לצרכיהם יכולים להשתלב באופן מלא בחברה.
אנו מאמינים שבאמצעות הטיפול והחינוך המתאים ילדים כבדי שמיעה וחרשים יכולים להתפתח בהתאם למצופה מבני גילם ואף להמריא לגבהים באמצעות ההעשרה והטיפול הניתן להם. יעידו על כך אלפי הבוגרים של מיחא המשתלבים בכל תחומי החברה.
אבחון ושיקום
שמיעתי
בדיקות שמיעה
במכונים אודיולוגיים,
שיקום שמיעתי
והתאמת מכשירי
שמיעה.
בדיקות שמיעה במכונים אודיולוגיים- אבחון, הערכה, ומעקב שמיעתי שנעשה במכון האודיולוגי ע"י צוות קלינאי תקשורת (אודיולוגיים) מומחים בבדיקות שמיעה בילדים. המכונים האודיולוגים מצוידים בכל הציוד החדיש בתחום.
בדיקות הסינון המתקיימות היום על פי חוק בכל בתי החולים בארץ מאפשרות לאתר לקויות שמיעה כבר מגיל הלידה. ילדים המאותרים במהלך בדיקות הסינון מופנים למרכזי מיחא לצורך שיקום שמיעה ודיבור. בכל מרכזי מיחא נמצאים מכונים אודיולוגיים המצויידים במכשור מתקדם (קישור) ובהם נערכות בדיקות שמיעה התנהגותיות ובדיקות טימפנומטריה. הקבלה למיחא הינה מהירה ללא תורים ארוכים וממושכים ולכן מתאפשרת התחלה מוקדמת של שיקום.
בדיקות השמיעה במרכזי מיחא נערכות על ידי שתי אודיולוגיות, כאשר אחת מהן נמצאת בחדר הבדיקות עם ההורה והילד. לעיתים הבודק נעזר בהורה לצורך הבנה ופרשנות של תגובות הילד. ההורה השני יכול לצפות בבדיקה ובמידת הצורך לסייע לבודקת על ידי דיבור אל הילד דרך המיקרופון וניצול ההיענות של הילד לקול מוכר.
במרכזי מיחא קיים קשר קבוע ורציף בין האודיולוג לקלינאי התקשורת המטפל בילד ושותף בביצוע בדיקות השמיעה. שותפות זו תורמת לסביבת בדיקה המוכרת לילד וכך שיתוף הפעולה שלו טוב יותר. הידע המוקדם שיש לבודקות על מצבו התפקודי וההתפתחותי של הילד תורם להבנה טובה יותר של תגובותיו. הקשר הקבוע בין מכון השמיעה למערך הטיפול במיחא מאפשר מעקב קבוע אחר התפקוד השמיעתי של הילד ובקרה על תפקוד מכשירי השמיעה לאורך זמן.
שיקום שמיעתי והתאמת מכשירי שמיעה- בעת הצורך, התאמת מכשירי שמיעה (מבנק מכשיר השמיעה) או הפניית ילדים מתאימים לניתוח שתל השבלול והתאמת תהליך השיקום לאחר הניתוח. כמו כן צוות המכון האודיאולוגי מבצע לווי ובקרה על תפקיד הילד והדרכה של הוריו.
לאחר בדיקות השמיעה ההתנהגותיות הראשונות וקבלת תוצאות בדיקות ה-ABR מבתי החולים מתחיל תהליך של התאמת מכשירים. לאודיולוגיות שלנו ידע ומומחיות בהתאמת מכשירי שמיעה לתינוקות ולילדים צעירים. הבדיקות לצורך התאמת מכשירי השמיעה מבוצעות לאורך ימים או שבועות עד שמתקבל המידע הדרוש. במקביל לתהליך הבדיקה וההתאמה ההורים מקבלים מידע על משמעות התוצאות ואפשרויות השיקום המיטביות.
במרכזי מיחא השונים קיים בנק להשאלת מכשירי שמיעה המאפשר התאמה מיטבית גם אם התהליך ארוך וממושך. ההורים והצוות השיקומי שותפים לתהליך ההחלטה על התאמת המכשירים.
ילדים אשר מכשירי שמיעה אינו הפתרון המיטבי עבורם בשל לקות שמיעה עמוקה מופנים למרכזי ההשתלה לצורך התייעצות. במקביל מותאמים עבורם מכשירי שמיעה חזקים מבנק ההשאלה עד לביצוע ניתוח ההשתלה.
טיפול רב-תחומי
קלינאי תקשורת,
ריפוי בעיסוק,
טיפול באמנויות,
ליווי התפתחותי,
הדרכת הורים,
רופא א.א.ג.
הערכה, אבחון וטיפול בתקשורת, שפה ודיבור שנעשה על ידי צוות קלינאיות תקשורת המתמחה בטיפול ושיקום ילדים כבדי שמיעה וחרשים.
טיפולי תקשורת ושפה הניתנים הן במרכזי מיחא והן במסגרות המשלבות במקום מגוריו של הילד. במסגרת טיפולים אלו מושם דגש על: הלמידה השמיעתית ושילובה בכלל הפעילויות של הילד, על התקשורת והשפה של הילד, על פיתוח מיומנויות חברתיות ועל טיפוח החשיבה והלמידה.
הטיפול מתבצע בשני ערוצים: התייחסות למרכיבי התפקוד (המוטוריים, קוגניטיביים, תחושתיים ורגשיים) ותרגול המיומנויות עצמן תוך חשיפה לפעילויות המותאמות לגיל ולרמה ההתפתחותית.
מקצוע הריפוי בעיסוק (Occupational Therapy) הינו מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. מטרת ההתערבות בריפוי בעיסוק הינה קידום השתתפותו, עצמאותו ואיכות חייו של הילד בתחומי החיים השונים: בתפקודי היומיום (טיפול עצמי, אכילה, רחצה, לבוש ושינה), במשחק ושעות הפנאי, בלמידה ובהשתתפותו בפעילויות חברתיות. ההנחה המלווה את ההתערבות הינה שההתפתחות מתרחשת כתוצאה מהשתתפות של הילד בפעילויות היומיומיות השונות בהתאם לגילו ולרמתו ההתפתחותית. השתתפות מוצלחת בונה את תחושת המסוגלות של הילד, ומעודדת אותו להתנסות ולהשתתף בפעילויות נוספות שמביאות להתפתחות.
הטיפול בריפוי בעיסוק בילדים עם לקות שמיעה: כתוצאה מלקות השמיעה הילדים עלולים לחוות איחור התפתחותי בתחומי התפקוד השונים וברכישת המיומנויות השונות (כגון מיומנויות מוטוריקה גסה ועדינה) וכן לחוות קושי בוויסות החושי. תפקיד המרפאה בעיסוק הינו לאבחן לטפל ולתת הדרכה לצוות החינוכי ולהורים. אסטרטגיות ההתערבות כוללות יצירת התנסויות ופעילויות העשרה שמטרתן לעודד ביצוע בהקשרים טבעיים של הילד (לדוגמא חשיפה לחומרי יצירה שונים, חשיפה לפעולת הגזירה..), לתמוך בהתפתחות של מיומנויות שונות ולשפרן (כגון חיזוק שרירי האצבעות בכדי לאפשר אחיזה יעילה של כלי כתיבה,שיפור יכולת תכנון התננועה במרחב בכדי לעבור מסלולים שונים ושיפור התפיסה החזותית הנדרשת להעתקת דגמים והרכבת פאזל ) והתאמה של הפעילות והסביבה למאפייניו הייחודיים של הילד (כגון תכנון סדר היום בכרטיסיות המתארות את הפעילות באופן חזותי והתאמה של גרייה סנסורית מותאמת לפרופיל הסנסורי הייחודי של הילד).
הליך הטיפול כולל ביצוע אבחון ובניית תוכנית טיפול מתאימה לכל ילד, מתקיימים טיפולים פרטניים, טיפולים משותפים עם מטפלים שונים, קבוצות פעילות והדרכה לצוות.
בשנות חייו הראשונות ובעיקר בשנה הראשונה תינוק משיג במהירות, בזה אחר זה הישגים משמעותיים בתחומים רבים.
התפתחות מיטבית מתאפשרת עם סביבה מתאימה ומאתגרת ומתן הזדמנויות לחקירת הסביבה והתמודדות עצמאית של התינוק.
מבוגר- הורה או מטפל מסייע לתינוק ע"י תיווך הסביבה ועידוד עצמאות תוך השגחה מתמדת.
התפתחות בתחומים שונים- תנועה, תקשורת, קוגניציה ועוד קשורים זה בזה ומסייעים זה לזה.
לדוגמא- המוטיבציה של תינוק לנוע, להזדקף ולהתקדם יכולה להיות הרצון לחקור ולהבין את סביבתו או ליצור קשר ולהתקרב לאדם מוכר.
פגיעה במערכת מסוימת בגוף עשויה להשפיע על התפתחות בתחומים שונים.
פיזיותרפיה בגילאים אלו מתמקדת בתנועה ותפקוד.
הדרכת הורים פרטנית וקבוצתית, טיפול דיאדי, תצפיות, איבחונים פסיכולגיים ואבחנה מבדלת, איתור בעיות רגשיות וקוגניטיביות והדרכת הצוות בנושאים אלה.
קשר עם תינוק הוא הבסיס להתפתחות רגשית בריאה. 90% מהילדים עם ליקוי שמיעה נולדים להורים שומעים. הסינון המוקדם מביא לכך שראשית יצירת הקשר אם-תינוק, כאשר התינוק לא הצליח בבדיקת סינון שמיעה, מלווה בחשש ודאגה שעלול לפגוע ביצירת קשר זה. לכן יש חשיבות רבה לליווי פסיכולוגי של ההורים מיד עם איתור הלקות ( בדיקת הברה). ליווי ההורים בתהליך קבלת הלקות והאבל על לידת תינוק עם ליקוי שמיעה חיוני ומהווה בסיס שעליו ניתן לבנות את השיקום השמיעתי-שפתי. ההורים זקוקים לתמיכה רגשית בהתמודדות מורכבת זו. בהמשך, ההורים זקוקים לליווי וייעוץ לכל אורך השנים שבהם ילדם מתחנך במיחא. הנושאים שבהם עולה צורך בהדרכה נע בין נושאי התפתחות וגידול ילדים ככלל כגון: גבולות, גמילה, שינה, יחסי אחים ועוד, לבין נושאים ספציפים יותר ללקות השמיעה כגון: תקשורת, בנית דימוי עצמי, בטחון וכדו'. ההורים מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים כמו הרכבת מכשירים ובהמשך במקרים רבים ניתוח השתלת שתל שבלול. אתגרים אלה דורשים מההורים משאבים וכוחות רבים והם זקוקים להדרכה וליווי פסיכולוגי המאפשר להם לעבד את הרגשות הרבים שמתעוררים בהם.
עזיבת מיחא וההשתלבות במסגרות החינוך הרגיל ליד הבית מהווה אף היא תחום שבו ההורים נזקקים לתמיכה והדרכה. זוהי צומת דרכים משמעותית מאוד ותהליך פרידה שבו על ההורים לצאת מהחממה של מיחא ולקחת אחריות רבה על המשך השילוב וההתפחות של ילדם לילד מתפקד ועצמאי.
ליווי והדרכת ההורים נערך במתכונת של הדרכת הורים פרטנית, טיפול דיאדי והדרכות קבוצתיות.
תפקיד נוסף של הפסיכולוג במיחא הוא תצפית ישירה בתינוקות ובילדים המגיעים למיחא. במקרה ומתעוררת שאלה של אבחנה מבדלת, לדוגמא חשש לתסמונת או לבעיה נוספת כמו בעיה בתחום התקשורת, או בעית קשב, הפסיכולוג מפנה לגורמים נוספים רלונטים בקהילה כגון נוירולוג התפתחותי על מנת לקבל תמונה מלאה. התצפית בגנים מאפשרת
לאתר בעיות רגשיות בראשית התהוותן אצל הילד והדרכת הצוות, לצד העבודה עם ההורים, כדי לתת את המענה המתאים. כאשר מתעוררת שאלה לגבי היכולת הקוגניטיבית של הילד הפסיכולוג עורך אבחון קוגניטיבי של היכולת הקוגניטיבית הלא מילולית של הילד כדי לעמוד על הפוטנציאל הקוגניטיבי שלו ללא ערוב המרכיב השפתי.
בתנועה, במוזיקה, באמצעות בעלי חיים וביבליותרפיה. טיפולים אלה מתמקדים בהקניית מיומנויות חברתיות, בהיביטים רגשיים של הילד ובהעצמתו.
מהו טיפול באמנות: מאחורי טיפול באמנות עומדת ההבנה שבכוחה של האמנות לרפא ולהעצים את היחיד, בעודה מסייעת להעלות תכנים ורגשות שקשה לנסח באופן מילולי.
טיפול באמנות עם פעוטות וילדי גן: לפעוטות וילדי גן אין את היכולת הורבלית לתמלל את עולמם הפנימי באופן ברור. האומנות מסייעת להם לבטא את רגשותיהם וחוויותיהם באופן לא מילולי, בעודה מהווה שפה מאד טבעית ומוכרת עבורם. במהלך הפגישות הטיפוליות, התנהלות הילד ביצירה ובמשחק וכן תוצריו האומנותיים השונים מספקים למטפל מידע רב לגבי צרכיו ההתפתחותיים והרגשיים.
ייחודיות טיפול באמנות עם ילדים לקויי שמיעה: טיפול באמנות הינו אפקטיבי מאד בעבודה עם ילדים לקויי שמיעה, בייחוד בשל קשיי התקשורת הקיימים אצלם. ילדים אלה יכולים לגלות חופש ביטוי חדש ולא מוכר באמצעות כלי היצירה בטיפול, ואלה ביכולתם לגשר על פערי ההבעה וההבנה בחדר. עבור ילדים אלה, זוהי הזדמנות נפלאה לחוות שליטה בעולם הנחווה לא פעם עבורם ככאוטי ולא צפוי. בזמן יצירה, הילד בשליטה בחומר, וביכולתו לפתח מיומנות ולהיות גאה בתוצריו המעניקים לו תחושה של הישג בעולמו.
עד גיל 3
הטיפול הרגשי המומלץ בגילאים הקטנים הינו טיפול דיאדי, בו ההורה הינו חלק פעיל בחדר ובמהלכו ההורה והילד משחקים ויוצרים יחדיו. הטיפול הדיאדי מלווה בפגישות הדרכת הורים.
הורים לילדים קטנים לקויי שמיעה נתונים ללחץ נפשי רב, ולעיתים קרובות זקוקים לליווי צמוד של איש מקצוע בתחום הרגשי. ליווי זה מסייע להם ביצירת קשר ראשוני חשוב עם ילדם, ולעיתים אף בבניה מחדש של קשר שנפגע כתוצאה מהקשיים בתקופה מורכבת זו.
מגיל 3
בגילאי גן גדולים יותר טיפול באמנות יכול להתקיים באופן פרטני, דיאדי או קבוצתי, בהתאם לצרכים הרגשיים, החברתיים והתקשורתיים של כל ילד ובהתאם למטרות הטיפוליות שנקבעו.
לצורך חיזוק מיומנויות חברתיות שונות, קבוצות טיפוליות יכולות להתקיים במסגרת חדר הטיפולים או במסגרת הגן עצמו.
טיפול באמנות בילדי מיחא מלווה בהדרכת הורים במידת הצורך, ביצירת קשר עם גורמי טיפול נוספים ובליווי והדרכה של הגננת וצוות הגן – מתוך תפיסה שעבודה מערכתית טובה תורמת באופן משמעותי לקידום הילד המטופל.
רופא מומחה
רופא א.א.ג.
חינוך וקהילה
מעונות יום
שיקומיים, גנים
משולבים, שילוב
בגני הקהילה,
גן עם אמא.
חינוך וקהילה
ליווי הילד ומשפחתו במסגרות החינוך, מעברים ובמסגרות המשך בקהילה. הדרכה והכשרה של אנשי מקצוע בקהילה, ופיתוח שירותים בקהילה לרווחת הילד ומשפחתו: הנגשת מבני חינוך, הדרכה וייעוץ לרשות המקומית לגבי צרכי הילד כבדי שמיעה וחרשים ועוד.
המטרה העיקרית שלנו במיחא היא שילובו של ילד כבד שמיעה וחרש במסגרות חינוכיות בקהילה ולצורך כך אנו מפעילים מגוון תכניות שילוב המותאמות לצרכים השונים של הילדים.
קידום זכויות
ליווי במימוש
זכויות (ביטוח
לאומי, קופ"ח,
משרד החינוך)
וייצוג מול
הרשויות.
קידום זכויות
ליווי במימוש זכויות (ביטוח לאומי, קופ"ח, משרד החינוך) וייצוג מול הרשויות.
שיפור שירותים בקהילה לרווחת הילד ומשפחתו: קשר עם רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, ביטוח לאומי, חוקי עזר ועוד.
